החלטה בתיק ת"א 54605-05-11

1.       הנתבעים מבקשים להתיר להם לתקן את כתב-הגנתם בדרך של הוספת טענת קיזוז בגין הוצאות בסך 222,902 ש"ח וערך מלאי קיים בסך 155,000 ש"ח - ובסך הכול 377,902 ש"ח, זאת כנגד התביעה שהוגשה לתשלום סך של 198,158 ש"ח. התובעת מתנגדת לתיקון המבוקש. עיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשו בעניין זה.

2.       אמת-המידה על-פיה נבחנת בקשה לתיקון כתב-טענות הותוותה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי. מרכז הכובד שלה מצוי בשאלה אם יהיה בתיקון כדי להביא לבירור את השאלות הממשיות השנויות בין הצדדים במחלוקת [ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992); ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985)]. עם זאת שאלת נחיצות התיקון המבוקש לבירור שאלה אמיתית שבמחלוקת אינה חזות הכול [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)]. בנוסף לבחינת אינטרס מבקש התיקון להביא לבירור טענה ממשית הטעונה הכרעה יש לתת את הדעת לאינטרס הצד האחר שהיריעה לא תורחב שלא לצורך ולאינטרס הציבור בניהול ההליך ובניצול זמן שיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)]. לצד הכרחיות התיקון נבחנת השאלה אם יהא בהתרתו כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מבעלי-הדין יתרון דיוני שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות, כשהצד השני משנה את מצבו בעקבות אותו ויתור. שיקולים נוספים עליהם יש לעמוד הם המועד בו התבקש התיקון והיותה של הבקשה נגועה בשיהוי או בחוסר תום-לב. אם נמצא שלצד האחר ייגרמו נזק או אי-נוחות כתוצאה מהתרת התיקון יש לבחון אם ניתן לפצות עליהם בפסיקת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, בפסקאות י"ד-י"ז והאסמכתאות שם (טרם פורסם, 25.9.2008)].

3.       בענייננו יש להתיר את התיקון המבוקש. התיקון נדרש על-מנת שבית-המשפט ידון ויכריע במחלוקת הממשית השנויה בין בעלי-הדין. אין לומר שהוספה של טענת קיזוז תגרום להסטת הדיון למחוזות רחוקים ולהארכת הבירור שלא לצורך. טענת הקיזוז קשורה לכאורה בטבורה לתשתית העובדתית שעליה נסמכת התביעה. אף לא יהא בהתרת התיקון בשלב זה כדי להסב עוול או נזק דיוני לתובעת; כפועל יוצא של התיקון תהא התובעת רשאית להשלים את מסכת ראיותיה כך שיינתן בהן מענה לכל טענות הנתבעים כביטוין בכתב-ההגנה המתוקן.

4.       יחד עם זאת יש להשית על הנתבעים הוצאות הולמות בגין הגשת הבקשה, קל וחומר נוכח המועד בו הוגשה. אינני מקבלת את ניסיונם של הנתבעים לגלגל את הצורך בתיקון כתב-ההגנה כעת לפתחה של התובעת. התשתית העובדתית הצריכה ליחסי הצדדים הייתה בידיעת הנתבעים ולא הייתה מניעה להעלותה לעת הגשת כתב-ההגנה המקורי. טענה על אודות היקף המלאי נזכרה כבר בקדם-המשפט הראשון שהתקיים ביום 26.2.2012. בשקידה ראויה היה ביכולתם של הנתבעים להגיש מלכתחילה כתב-הגנה שיכלול את מלוא רוחב היריעה של טענותיהם. הימנעותם מעשות כן מהווה מחדל שרובץ לפתחם. הגשת הבקשה לעת הזו, לאחר שראיות הצדדים הוגשו בתצהירים ונקבע מועד לשמיעת עדים, תהא כרוכה למצער בתיקון תצהירי הצדדים. בשל ההכבדה שתיגרם אגב כך לתובעת יש לפסוק לה הוצאות מתאימות.

5.       אני מורה אפוא כלהלן:

(א)     עד יום 7.2.2013 יגישו הנתבעים כתב-הגנה מתוקן וימציאו אותו לתובעת. לכתב-ההגנה המתוקן יצורף תצהיר גילוי מסמכים עדכני מטעם הנתבעים וכל מסמך שקשור לתיקון או לטענות ההגנה בכללותן וטרם הוצג.

(ב)      בד-בבד עם הגשת כתב-ההגנה המתוקן, וכתנאי להגשתו, ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאות הבקשה בסך של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לא ישולם הסכום, לא תותר הגשתו של כתב-ההגנה המתוקן.

(ג)      ככל שהתובעת מבקשת להגיש כתב-תשובה במענה לכתב-ההגנה תעשה כן עד יום 21.2.2013.

(ד)      בעקבות תיקון כתב-ההגנה וככל שהדבר נדרש רשאית התובעת להשלים את ראיותיה בהגשת תצהירים נוספים, זאת עד יום 21.3.2013.

(ה)     תצהירים נוספים או משלימים מטעם הנתבעים יוגשו עד יום 21.4.2013. הנתבעים רשאים לצרף לתצהירים כל מסמך, ובלבד שזה גולה והוצג עד כה - או בדרך שנקבעה לכך בסעיף-קטן (א) לעיל. משכך מתייתר הדיון הנפרד בבקשת הנתבעים להתיר להם לצרף מסמכים נוספים לתצהירים שכבר הוגשו מטעמם.

(ו)      כל מסמך המוגש על-פי החלטה זו יומצא לצד שכנגד בד-בבד עם הגשתו לבית-המשפט.

(ז)      דיון ההוכחות יתקיים במועד שנקבע לכך. על הצדדים לזמן עדיהם לקראת הדיון זמן מספיק מראש באמצעות בית-המשפט. עד שלא יוזמן בדרך זו ולא יתייצב, לא ידחה הדיון בשל כך.

(ח)     ימי פגרה יבואו במניין התקופות.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ג, 15 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: